? מה יש בשיינקין (ל - ת) עוגות פיצה פירות פרחים צעצועים קפה רהיטים שעונים תיאטרון תיקים תכשיטים תמונות ----------------- לבני-נשים מאכלים מדריכי-כושר מיצים מעצבי-שיער משקאות משקפיים מתנות נעליים נעלי-נשים נעלי-ספורט סושי סנדלרים ספרים ----------------

אינדקס מקומי : הרחוב רחוב שינקין נבנה בעשור השני של המאה שעברה כחלק משכונת מרכז בעלי מלאכה א .שהוקמה ע"י חברת מרכז בעלי מלאכה ונקראה על שמה .בשנת 1925 נקרא הרחוב על שם מנחם שינקין ממייסדי תל אביב ומראשי חברת מרכז בעלי מלאכה .והאיש שהציע את השם "תל-אביב" לעיר החדשה במשך שנים רבות פעל הרחוב כרחוב נידח יחסית של עסקים זעירים .ובעלי מלאכה רבים כמו נגרים וסנדלרים במרכז הרחוב נמצאת גינת-שינקין שניטעה לראשונה עוד בשנות העשרים .על ידי מחלקת הנטיעות של עיריית תל-אביב בפינת הרחובות של שיינקין ולורד מלצ'ט שכן החל מאמצע המאה שעברה ובמשך שנים רבות .בניין עיתון הפועלים "דבר" שנסגר זה מכבר בהמשך הרחוב ניתן עדיין למצוא את קפה-תמר שנפתח גם הוא באותה התקופה .ושירת בין היתר את סופרי העיתון .בראשית שנות השמונים עבר הרחוב מהפך רבים מהדיירים הוותיקים עזבו את המקום ובמקומם נכנסו תושבים חדשים .שנהנו ממחירי השכירות הנמוכים באותה התקופה .העירייה גם כן תמכה בשינוי .הגינה תוכננה מחדש ובסמוך לה הוקם מרכז קהילתי .בית-תמי המפעיל חוגים רבים לילדים ולמבוגרים אמנים רבים עברו להתגורר בסביבה .שהפכה למקום תוסס עם תדמית אנטי-ממסדית נפתחו גלריות וחנויות חדשות .שיועדו לאוכלוסיה החדשה אפשר לציין את "אלגרו" שהיתה חנות תקליטים נחשבת .וכמו כן את "האוזן השלישית" במתכונתה הראשונית במשך תקופה ארוכה יחסית .שכנו החנויות החדשות לצד הוותיקות לאחר מכן התפנו רובם הגדול של בעלי המלאכה שהעדיפו להשכיר את החנויות שברשותם .כאשר שכר הדירה החל להרקיע שחקים הרחוב במתכונתו החדשה הפך לשם דבר בתרבות הישראלית וכמו רחוב דיזנגוף לפניו .הוא אפילו זכה לביטוי סלנג משלו הכוונה כמובן לביטוי "שנקינאי" שהפך במהלך השנים .לסמל התל אביביות החדשה והמתבדלת מאוחר יותר החלה לשקוע האווירה האמנותית-חתרנית .והרחוב הפך למעין מרכז של חנויות מותגים ומעצבים גם במתכונתו הנוכחית הוא יעד מועדף לצעירים רבים שחלקם הקטן עובר להתגורר בסביבתו וחלקם הגדול פוקד אותו בהמוניו .בימי השבוע בכלל ובצהרי שישי בפרט בלחץ של וועד הדיירים של מתחם לב-העיר שמר הרחוב על האיזון הבלתי רשמי בין הצרכים המסחריים לבין רווחת הדיירים כאשר בניגוד לימי העבודה הרועשים בערבים ובסוף השבוע לאחר שקיעת החמה השקט נשמר ...כמעט כמו גובה מחיר השכירות ברחוב ובסביבה כולה : האיש מנחם שינקין ,והיה הדבר קרוב לודאי..." שהקרן הקיימת תקנה את המגרש האמור של גאולה .ושם תבנה הגימנסיה את ביתה אבל שניים מעסקני אחוזת-בית , שהיו גם עסקני הגימנסיה שנקין וויס השפיעו על מוזר כי ידרוש שהגימנסיה תבנה את ביתה דווקא בפרבר היהודי החדש "...ודרישתו של זה שנדב את הכסף לבנין הבית הכריעה : מספר מ.גילוץ ברשימותיו..." אחוזת-בית ניצחה והיא זכתה ....בבית-הספר התיכוני הראשון בארץ-ישראל המנוח שינקין שעינייני אחוזת-בית היו יקרים לו אבל ענייני הגימנסיה אשר השקיע בהם עמל ומרץ היו יקרים לו עוד יותר עמד בתוקף על דעתו לבנות את בית-הגמנסיה דווקא על הגבהה ממול הרחוב .שנקרא לאחר זמן מועט רחוב הרצל מקום זה היה שינקין אומר הוא הגבוה ביותר ונשקף על מסילת הברזל וכל אדם שיעבור ברכבת .יישירו עיניו מעליהן אל הגימסיה והועד של אחוזת-בית שחשש מאד להתחרותה של גאולה הוכרח להסכים גם לכך אף כי ידע היטב שזהו מעוות לא-יוכל לתקון שהרי העורק הראשי של הפרבר , רחוב הרצל ימצא סגור לצד צפון ."...כפי שהוא באמת לעיניינו עכשיו עמד על הפרק סדור כמה עניינים פנימיים של השכונה" .ובראש ובראשונה - שאלת החנויות למראה תל-אביב רבת החנויות שבימינו אי אפשר גם להניח שבראשית ימיה התחבטה ....אם בכלל יש להתיר חנויות בתחומה .מתנגד קיצוני להיתר החנויות היה המנוח שינקין.. וחבל שעסקן מובהק זה שחלק הרבה מכוחו וממרצו ליצירת אחוזת-בית ותל-אביב לא זכה לראות אלא במידה מועטת כמה "הכזיבה" המציאות את דימיונו כי לא הכיל דימיונו אפילו "שמינית שבשמינית" ממה .שנתנה המציאות ומוסיפה ליתן כל-יום בהרצאה שהכין לאסיפה הכללית : של י"א אלול תרס"ט אמר כשייסדנו אגודתנו היה הדבר מובן מאליו" שאין אנו בונים נוה-שלום חדש כי אם נוה-שאנן .מעין נאות קיץ לנוח אחרי עבודת היום עתה החלו רבים מחברינו לעשות עסקים .(במושבתנו) .אחד מהם כבר השכיר חנות .אחדים קבעו בתכניות-בתיהם מקומות לחנויות ואם יפשה הנגע יכולים אנו לקוות .לעשרות חנויות בכל קצות המושבה אפשר כבר לראות מראש את המחזה המלבב של החנויות הזעירות .עם הגמלים והחמורים על אם-הדרך .עם הסמרטוטים תחת תכלת הרקיע .עם הדומן והאשפה עם קליפות האבטיחים והירקות ...המפיצים ריח צחנה מסביב אני מצידי מציע לקבוע לא-חופש חנויות... פירוש אין רשות לאנשים פרטיים .לפתוח חנוחיות בבתיהם ובמגרשיהם אין חנויות אלא במקומות ציבוריים וועד המושבה הוא המשכיר אותן "...על-פי תנאים רצויים למושבה השם אחוזת-בית לא היה מלכתחילה" .אלא שם ארעי יפה היה שם זה לאגודה שתעודתה .היתה ליתן לכל אחד מחבריה אחוזת-בית .ולא יפה היה שם זה לשכונה עצמה ובהרצאתו לאסיפה הכללית של י"א אלול תרס"ט כבר הציע שנקין להסתלק מן השם אחוזת-בית .ולהחליפו בתל-אביב : וטעם נתן להצעתו בשם זה הביע מנהיגנו הרצל" ....את תקוות עתידנו בארץ-ישראל לשם תל-אביב יש גם צלצול מקומי ערבי .וכל יושבי הארץ יתרגלו בו במהרה אף יתחבב שם זה על כל חובבי-הישוב שבחוץ לארץ ."...מפני הרעיון הצפון בו בהרצאתו לא הזכיר שנקין... את תל-אביב שבמקרא .( יחזקאל ג , ט"ו ) אף לא הזכיר שהתרגום אלטנוילנד-תל-אביב ."...לנ.סוקולוב הוא במוצאי שבת אור לי"ג אייר תר"ע..." ( כ"א מאי 1910 ) .היתה לאחוזת-בית אסיפה כללית אחרונה באסיפה זו פסקה אחוזת-בית פסוקה האחרון ....וחדלה מהיות .שלוש שאלות עמדו על הפרק : על הראשונה כבר שמענו הסכם עם ההנהלה של מסילת-הברזל .בדבר התקנת המעבר השאלה האחרונה היתה : התקציב לעבודות הציבוריות בימים הסמוכים .רצוף,מאור,תקון צנורות להרבצת הרחובות ועוד ועוד ובין שאלה ראשונה ואחרונה העמיד היושב-ראש של האסיפה - שינקין : עוד שאלה אחת על הפרק ? מה שם יקרא סוף-סוף לשכונה החדשה .הפעם היו הוויכוחים מעטים וקצרים... רוב המשתתפים באסיפה כבר ידעו ....מה יהיה שמה של השכונה ."...השם תל-אביב הוחלט במחיאות-כפיים "ספר תל-אביב" .מאת אלתר דרויאנוב לכבוד חצי יובל שנים לעיר העברית הראשונה באמצע שנות השלושים .של המאה העשרים

? מה יש בשיינקין (א - כ) חדרי-מלון חיות-מחמד חייטים חשמלאים טלוויזיות ירקות כביסה כלי-בית כלי-כתיבה כלי-נגינה כרטיסי-ביקור --------------- בגדים בגדי-גברים בגדי-ילדים בגדי-מעצבים בגדי-נשים דיסקים הופעות הקלטות ויטמינים ---------------